צור קשר
מפה
תל אביב, קרית עתידים, בנין 6
03-6449499

גן ילדים – הסתגלות והיום הראשון בגן הילדים

היום הראשון בגן ילדים, פעוטון או משפחתון מלווה בחששות רבים, מלא התרגשות מהמקום החדש, מהצוות הלא מוכר, ומהמחשבות של "מה ואיך יהיה ?"
כיצד ניתן לעזור לילד בשלב המרגש המסובך והחשוב של הליכה ל-גן ילדים בפעם הראשונה? כיצד נהפוך את הפרידה הראשונה לחוויה מעצימה המסייעת לצמיחה ? והאם כדאי לדלג על הקושי שבפרידה?
ובכן, ראשית כדאי לזכור כי פרידות הן חלק מחיינו, וכל פרידה היא שלב מעבר התפתחותי.
לאורך כל החיים אנו נפרדים מאנשים, מקומות וחפצים.
נפרדים ממשהו מוכר וידוע והולכים לקראת הלא נודע.
היכולת שלנו להיפרד ממצב מוכר ולהסתגל למצב חדש תלויה בכלים שפיתחנו במשך השנים.
כשילד הולך לגן ילדים, לא מדובר באירוע חד פעמי שעלינו לעבור בשלום, אלא בתהליך.
האופן שבו נתמודד עם התהליך, יקבע אם הילד ייצא מחוזק מהניסיון, ויצביע על הדרך בה יתמודד עם פרידות ומצבים קשים אחרים בשלבים השונים של חייו.
ולפיכך, אנו לא נדלג על התועלת והצמיחה שאנו יכולים להפיק ולהקנות לילד מבחינה נפשית ורגשית.

למרות שהימים הראשונים נראים לעיתים קשים ביותר, וההורים (במיוחד לילד ראשון) אינם מצליחים לדמיין לעצמם את האור בקצה מנהרת הדמעות, הרעיון הוא לצאת מ"משבר" זה מחוזקים יותר וכבעלי ניסיון המסוגלים להתמודד עם פרידות הצפויות בעתיד.
בגן בביקו אנו מייחסים חשיבות גדולה לתהליך ההסתגלות והפרידה, נותנים לתהליך את המקום והזמן הדרושים לו, ותוך הקשבה ותשומת לב לקצב האישי של כל הורה וילד אנו עוברים את התהליך בהדרגה ובסבלנות.

לכן, ההורה (או כל דמות אחרת קרובה ומשרת ביטחון) מלווה את הילד בימיו הראשונים בגן, ומתווך עבורו את הסביבה החדשה, הצוות, סדר היום וההתנהלות.
אנו מבקשים מההורים להיות פנויים לתהליך ההסתגלות, פיזית ונפשית בין שבוע לעשרה ימים.
לאחר מספר ימים, אנו מבצעים פרידה של ההורה מהילד למשך זמן קצר, כשבזמן זה נמצא איש צוות יחד עם הילד ותומך בו בהתאם לצורך.
להורים רבים קשה הפרידה והם מתפתים להישאר בשטח הגן ולהציץ.
נסו להתגבר על הסקרנות והדאגה, בהצצה זו אתם משדרים הן לילד והן לצוות שאינכם סומכים על יכולתם ועל כוחותיהם להתמודד עם המציאות החדשה, והילד שניפרדתם ממנו לפני מספר דקות מבין שאתם בסביבה וב"עזרת הבכי" תחזרו אליו.
אם הילד מביע את מחאתו בבכי על הפרידה הצפויה, השתהות ונסיונות שכנוע לא יעזרו או יקלו על הפרידה הצפויה.
יש לומר בצורה עניינית "אבא/אמא צריכים ללכת, ועוד מעט יחזרו " (זה במידה שבאמת הפרידה היא קצרה) וללכת. בכל מקרה לא להוליך את הילד שולל, ולומר שחוזרים עוד מעט כשאתם מתוכננים לחזור אחר הצהריים.
חשוב מאוד לא ל"היעלם" לילד גם אם הוא משחק בעניין, ולהיפרד ממנו בצורה מסודרת, כי רק כך נבנה מערכת יחסים של אמון וביטחון.
יש לאפשר לילד להביע את עצמו ולקבל כל תגובה שלו להתמודדות עם הפרידה וההסתגלות לגן הילדים החדש.
יהיו ילדים שיבכו, והדבר הוא לגיטימי, ואין צורך לומר "אל תבכה, לא צריך לבכות" או "למה אתה בוכה?". הילד מוחה על הפרידה, הוא היה רוצה שתישארו איתו תמיד, וזו הצורה שבה הוא מתבטא, ויש לאפשר לו את הביטוי.
יהיו ילדים שיתעלמו, ואין הדבר מעיד על חוסר אכפתיות, אלא –זו דרכם להתמודד. גם לילדים אלה יצמד איש צוות שילווה אותם ויתמוך בהם לפי צורכיהם בזמן הפרידה.
תמיד תיתכנה הפתעות, הילד הידידותי והחייכן או השקט והמופנם יכול להגיב בצורה שונה לחלוטין ממה שצפיתם מראש.

אם לילד יש בובה, חיתול, מוצץ, בקבוק או כל חפץ אחר שהוא רגיל לגעת בו או להיצמד אליו ושיכול לשמש לו לנחמה – חשוב שיהיה בימים הראשונים בהישג ידו של הילד בגן.

בזמן השהות בגן הילדים יוכל הילד לבחור במה הוא רוצה לעסוק.
ייתכן שבהתחלה ירצה לצפות באופן פסיבי בלבד, יתכן שיהיה מעוניין לשחק במשחקים, ויתכן שיחפש קשר עם ילדים אחרים.
אין אפשרות אחת עדיפה על פני האחרת, והילד לא צריך לרצות אף אחד בבחירותיו או בהתנהגותו.
אפשרו לו לבחור את סוג הפעילות המתאימה לו בקצב הרצוי לו. אל תאיצו בו לפעול או להשתתף, זה עלול ליצור את התגובה ההפוכה.
תפקידכם המרכזי בימים הראשונים הוא לשמש משענת לילד ומקור של חום וביטחון.
אל תנסו בשעות אלה ללמד את הילד דברים חדשים ולהעמיד בפניו אתגרים. להיפך, אפשרו לו לשחק במשחקים מוכרים ולהתנסות בחוויות של הצלחה וביטחון.
אתם ההורים תהיו המתווכים בינו לבין הסביבה החדשה. יחד עם זאת היו קשובים לצרכיו המשתנים, להעדפותיו ולרגשותיו.
בעוד מספר ימים התמונה תראה אחרת. הבכי, הקושי, חוסר שיתוף הפעולה יתמתנו ויתאזנו. כל ילד בקצב האישי שלו ובדרכו יגיע אל ההסתגלות וההשתלבות במקום החדש וילמד להנות ממנו ולהתפתח בו. לאחר זמן מה הילד שנצמד להורה בבכי, אומר לו שלום בחיוך ורץ למשחק האהוב, לחבר או לגננת כשהוא משאיר מאחוריו הורה קצת מתוסכל ששואל את עצמו "מה ? הוא כבר לא צריך אותי?"
אתם לא מיותרים, אך עשיתם זאת! עברתם עוד משוכה בתהליך הגדילה, ועל כך תנו לעצמכם ולילדכם טפיחה קטנה על השכם.