צור קשר
מפה
תל אביב, קרית עתידים, בנין 6
03-6449499

גמילה מחיתולים מ-א' ועד ת' – איך גומלים ילדים מחיתולים

גמילה מחיתולים הוא אחד הנושאים "הבוערים" בקרב הורים לפעוטות.
החינוך לנקיון, או בשמו העממי "גמילה מחיתולים" הוא חלק מתהליך החיברות של הפעוט וקבלת המנהגים התרבותיים שעובר הילד בתהליך הגדילה וההתפתחות.
האם "גמילה" היא המילה הנכונה ? האם הילד מכור לדבר מה שהוא צריך להיגמל ממנו ? וכשההורה אומר "אני גומל את הילד שלי", האם זה אומר שהוא אקטיבי בתהליך יותר מהילד?

כיום, ממוצע הגילאים לפרידה מחיתול הוא 2-3.5, וישנם אף הורים שמתחילים את התהליך לפני שמלאו לילד שנתיים.

גמילה מחיתולים מ-א' ועד ת'

גמילה מחיתולים מ-א' ועד ת'

ישנן גירסאות ודרכים רבות ושונות לאופן בו מתבצע התהליך, החל ממעורבות גדולה של הילד בגמילה, עד לחוסר מעורבות כלל והובלת תהליך הגמילה לחלוטין על ידי המבוגר.

קל להתבלבל משפע הגישות המוצעות בשוק, שמצד אחד גורסות שהפרידה מהחיתול צריכה להתבצע כשהילד מבין ומשתף פעולה, ומאידך-יש את הגורסים שפרידה מחיתול צריכה להתחיל כשההורה מוכן להיכנס לתוך התהליך ללא תלות בגיל הילד או ברצונו.
בשנות ה-60, בקיבוצים, נהוג היה להושיב את כל הילדים על הסיר לפרקי זמן ממושכים, וזו הגישה הגורסת שהילד לא צריך להבין או לרצות להתחיל בתהליך.
הדעה המקצועית הרווחת כיום היא שנדרשת בשלות מצד הילד לשם התחלת התהליך.
מהם סימני הבשלות ?
בשלות גופנית פיזיולוגית – מערכת הסוגרים, קרי שלפוחית השתן פי הטבעת, צריכה להבשיל ולאותת לילד מתי יש לגשת לשירותים, ולאפשר התאפקות עד ההגעה לשם.
בשלות רגשית – משפיעה מאוד על האופן בו הפעוט חווה את תהליך הגמילה מחיתולים.
בתהליך השותפות הוא מחקה את "הגדולים", בדר"כ את אבא ואמא, רוצה להידמות להם, להבין ולקבל את המוסכמה החברתית שאת הצרכים עושים בשירותים, להפגין מסוגלות לדחות סיפוקים כדי לעזוב עיסוק או משחק ולגשת לשירותים, ולשאוף לעצמאות בתחומים נוספים בחייו.
בשלות קוגניטיבית – הבנת הפעוט את המצופה ממנו, התעניינות באופן בו אבא ואמא עושים פיפי וקקי, מתחיל לשיים ולומר תוך כדי או אחרי עשיית הצרכים ועם הזמן גם לפני.
כיצד מתבצע תהליך הגמילה ?
הגמילה מתחילה זמן מה לפני שמורידים את החיתול בפועל.
בשלב הראשון – יש לשים לב אם לילד יש שפת גוף שונה כשהוא עושה את צרכיו, או שהוא בוחר לו פינה מסוימת או תנוחה מסוימת לשם עשיית קקי או פיפי.
בשלב הזה יש לשיים לו ולשקף לו במשפט "אתה עושה קקי", ואחר כך לומר לו "עשית קקי, בוא ננקה ונחליף את החיתול לחיתול נקי".
במקביל – אפשר להקריא סיפורים או לצפות בקלטות הקשורות ל-גמילה מחיתולים, לדבר עם הפעוט על "איפה אמא ואבא עושים פיפי וקקי?" וכו'
ניתן לקנות ישבנון או סיר ולהתחיל להתיידד איתו.
בהמשך, כשרואים את הילד נכנס לעמדה או לתנוחה שבה הוא עושה את צרכיו, אפשר להקדים ולשאול "אתה צריך פיפי/קקי? רוצה לבוא לעשות בשירותים או על הסיר ?"

בשלב הזה יש להיות קשובים מאוד לילד, ולכבד את בחירותיו מבלי להפעיל עליו לחץ כלשהו.

למה לא להתחיל מוקדם מדי בחינוך לניקיון?
· התהליך עלול להימשך זמן רב.
· הילד עלול לפתח התנגדות לגמילה.
· עלולה להתפתח בעיה ביחסים בין הילד להורים.
· עלולה להופיע תחושת כישלון, ובעקבותיה פגיעה בדימוי העצמי, עצב, או שינוי בהתנהגות או במצב הרוח.
· עלולים להופיע סימני מצוקה כמו גלויי תוקפנות, קשיי הסתגלות, בעיות בשינה באכילה, ועוד.
· עלולה להופיע עצירות או התאפקות ממושכת, כתוצאה מתחושות קשות של חרדה.
· עלולה להופיע תגובה של פאניקה, בכול פעם שהילד מפספס.
· הילד עלול לרוץ להתפנות כל מספר דקות.

כיצד מתבצעת גמילה מחיתולים

כיצד מתבצעת גמילה מחיתולים

במידה והילד משתף פעולה, ומאותת שהוא "בעניין", כלומר-מסכים ללכת לשירותים או לסיר כשאנחנו מציעים לו, ואף ישנן הצלחות, זה הזמן לעבור לשלב השני.

בשלב השני – יש להוריד את החיתול לפרקי זמן קצרים בו אנו נמצאים בצמוד לילד, ונזכיר לו שהוא ילד גדול, בלי חיתול ואם הוא מרגיש שהוא צריך פיפי או קקי, אז שיאמר ותיגשו לשירותים.
בשלב זה, יש ללמד את הילד שהוא אחראי על גופו, ומהן התחושות בגופו שמאותתות על הצורך לגשת לשירותים.
יש להניח שייתכנו "פספוסים", בין אם הילד היה עסוק במשחק ולא "קרא" את סימני גופו בצורה נכונה, ובין עצר את המשחק, אך לא הספיק להגיע לשירותים.
כמובן שלא נכעס על הילד, אלא נאמר לו בצורה עניינית שהפיפי יצא על הרצפה במקום בשירותים, ואפשר להזמין אותו לעזור לנגב.
אם הילד מתנגד לגשת לשירותים, מבקש חיתול, או אדיש למצב שהוא רטוב או מלוכלך, יש לבחון האם הוא בשל לתהליך או שיש לדחותו.
ה"פספוסים" עוזרים לילד לעשות את ההקשר בין תחושות הגוף הפנימיות לבין הביטויים החיצוניים שלהן. הוא לומד להבין שזמן קצר אחרי שהוא מרגיש לחץ בבטן התחתונה, יוצא הפיפי, וכך נשאף ללמדו לגשת לשירותים כאשר הוא מרגיש את הלחץ הזה, ואף להתאפק עד שהוא מגיע לשירותים.

תהליך הפרידה מחיתול, הוא תהליך שקורה יחסית מהר אצל ילדים שבשלים לתהליך ומשתפים עימו פעולה.
לכל ילד יש את הקצב שלו, וכל תהליך שונה ממשנהו, אך יש להקפיד על כך שהתהליך מתקדם לכיוון אליו אנחנו שואפים, וכי לא נוצר קיבעון כלשהו באחד מהשלבים.
בשלב השלישי – במידה, והכל קורה לפי ציפיותינו, "קראנו היטב את המפה", והילד משתף פעולה, ואפילו בהצלחה מרובה, זה הזמן לספר לצוות הגן, ולהגיע אל הגן עם בגדי החלפה וללא חיתול.
חשוב שנזכור שכל יציאה היא טובה, בין אם היא בסיר או באסלה ובין אם היא במכנסים.
כל יציאה במהלך תהליך הגמילה מזכה את הילד ב-"כל הכבוד" .
אם הילד לא הספיק ללכת לשירותים או לסיר, אומרים כל הכבוד על היציאה, זה נהדר.
ההתאפקות היא לא בריאה.
במקרה של עשית הצרכים בתחתונים, עדיף לומר "עשית בתחתונים בוא נחליף", כדאי להימנע מלומר שהפיפי או הקקי ברח, שוב-כדי לחבר את הילד לאחריות שלו ולשליטה שלו בצרכים.
תוך כדי החלפה נזכיר לילד ברוגע שעושים פיפי וקקי בשירותים או בסיר….
בשום אופן לא גוערים כועסים או מענישים על יציאה שלא באסלה או בסיר, וממש לא כדאי ולא מומלץ לתת "פיפי פרס" על יציאה באסלה.
כפי שלא נותנים לילד פרס על כך שהוא אוכל, לא כדאי לתת לו פרס על הליכה לשירותים, בשני המקרים אלו צרכים פיזיולוגיים.
ניתן, רצוי ומספיק לשבח באמירת "כל הכבוד".
אנו צריכים לחתור למתן אחריות וכבוד לילד בתהליך הגמילה שלו.
בשלושת ימים הראשונים נזכיר לילד שהוא בלי חיתול, ונשאל האם הוא רוצה לגשת לשירותים. בשום מקרה לא לקחת אותו בניגוד לרצונו לשירותים, הילד צריך לרצות ולהיות אקטיבי בתהליך, ואנחנו כמבוגרים קשובים ומכבדים.
מהי הגדרה לגמילה מוצלחת ? גמילה מוצלחת מחיתולים היא כאשר אחרי 10 ימים מהורדת החיתול המכוונת הראשונה, הילד שולט באופן מוחלט בצרכיו בזמן הערות.
כלומר, פיפי וקקי נעשים רק באסלה ובסיר מתוך יוזמתו של הילד.

מה אנחנו עושים ב-גן בביקו ?

איך גומלים ילדים מחיתולים

איך גומלים ילדים מחיתולים

אנחנו השותפים שלכם לגידול הילד, ואף לתהליך הגמילה מהחיתולים.
אנחנו איתכם כבר מהשלב הראשון.
הנושא מדובר אצלנו בגן מדיי יום, בכל פעם שבו אנו מחליפים חיתול לילד.
אנו מבקשים את רשותו לבדוק מה יש בחיתול, וכך אנו מלמדים שהטוסיק או איבר המין הם איברים פרטיים שיש צורך לבקש רשות כדי לגעת בהם.
נשאל אותו : "מה עשית בחיתול ?" "הרבה או מעט ?" וכך אנו מלמדים את הילדים לחוש ולשיים את מה שבא במגע עם גופו, מביאים זאת למודעותו, וגורמים לו להבין שמה שיש בחיתול יצא מתוכו והוא זה שעשה זאת. חשוב מאוד שהילד יחבר בינו לבין מה שמצוי בחיתול.
כאשר אנו מבחינים בשפת גוף ייחודית המסמנת עשיית צרכים, אנו פונים לילד ומציינים/שואלים "אתה עושה קקי/פיפי?".
אנו מספרים סיפורים שקשורים לחינוך לנקיון ועשיית הצרכים בסיר/בשירותים.
וכאשר ילד אומר לנו רגע לפני שהוא עושה פיפי, תמיד נציע לו לגשת לשירותים.
אם במקרה הוא מזדמן לשירותים בזמן שטיפת הידיים, ומבקש לשבת על האסלה, תמיד נוריד את החיתול ונושיב על האסלה, ונשמח לספר להורים שבגן קרתה הפעם הראשונה  😀