צור קשר
מפה
תל אביב, קרית עתידים, בנין 6
03-6449499

דחיית סיפוקים אצל ילדים  – "סבלנות, סבלנות, לא קונים בשום חנות"

הורים לילדים בגיל הרך, ולפעמים גם ילדים גדולים יותר יכולים להזדהות עם התיאור הבא :
כשהילד רוצה ארטיק, זה בדרך כלל נשמע ככה :"אמא, אני רוצה ארטיק, נוווווו ארטטטטיייייקקקקקקק, עכשיו ! רוצצצצההה ארטטטטטטטטיק. אוף, ארטיק, ארטטטיייייקקקק, אמא ארטטטטיייק".
ואם לא ארטיק, אז שוקו, ואם לא שוקו אז במבה….הרעיון מובן, נכון ?
נשמע מוכר ? אם לא, חכו שיתחיל הקיץ  :-)

לפני שאתם רצים לקנות את הארטיק כאן ועכשיו, רק כדי להשיג כמה רגעי שקט, אולי כדאי לעצור רגע ?דחיית סיפוקים אצל ילדים
אולי כדאי ללמד את הילד ש : "סבלנות, סבלנות, לא קונים בשום חנות "

מה קורה בגן הילדים ? היום רצוף אירועים ששני ילדים רוצים לשחק באותה הבימבה בדיוק !
5 ילדים רוצים לשחק במשחק שיכולים לשחק בו רק שניים, 8 ילדים ירצו לשבת סביב שולחן שיש בו מקום רק ל-6, ועוד ועוד ועוד…
וברגע שנאמר "הבימבה אינה פנויה כרגע", או "אין מקום כרגע סביב השולחן" ועוד נוסחים שהמסר שלהם הוא : "סבלנות",
ייתכן שניתקל בבכי או בהבעה אחרת של חוסר שביעות רצון הנובעת מתסכול, כי קשה להתאזר בסבלנות (לפעמים גם לנו המבוגרים… 😉 )

סבלנות היא בעצם היכולת לדחות סיפוקים, היכולת לשאת את התסכול הנלווה לעובדה שלא מקבלים את מה שרוצים בן רגע.
אנחנו, צוות גנשלנו, מאמינים שכדאי ללמד את הילדים שלא כל מה שרוצים אז מקבלים ?

למה חשוב בעצם שהילד ילמד להתאזר בסבלנות ?

למה בעצם חשוב, שכבר החל מגיל שנה-שנתיים, לא להיענות מיד לכל בקשה של הילד?

את התשובה לשאלה זו, סיפק לנו ניסוי המרשמלו.
ניסוי שהחל לפני כמה עשרות שנים באוניברסיטת סטנפורד על ידי וולטר מישל.

הניסוי, שנערך בקרב ילדים בגילאים שנתיים עד ארבע, היה פשוט.
לכל ילד הוגש מרשמלו, ונאמר לו להמתין מספר דקות.
הובטח לכל ילד, שאם יצליח להתאפק עד לחזרת הנסיינית, יקבל מרשמלו נוסף, בנוסף למה שניתן להם בצלחת.

התוצאות היו מעניינות.
שניים מתוך כל שלושה ילדים לא הצליח להתאפק, אכל את המרשמלו שהוגש לו, וכך בעצם ויתר על התוספת שהובטחה לו.

היו ילדים שהמתינו בסבלנות….

אחד מתוך שלושה ילדים דווקא הצליח להתאפק ולא לאכול את המרשמלו.
כשבדקו את הקבוצה שהתאפקה, כעבור מספר שנים, מצאו שאחוז גבוה מהילדים שהצליחו לדחות סיפוקים, הראו גם יכולת חברתית ולימודית מפותחת הרבה יותר מאשר הילדים שלא התאפקו.

לאחר מספר שנים חזרו החוקרים שוב אל הילדים שהצליחו לדחות סיפוקים וגילו כי אותם ילדים גדלו להיות בוגרים שהתמודדו טוב יותר עם תסכול ולחץ שמלווים את החיים היומיומיים שלנו.

ניסוי זה מלמד אותנו כהורים עד כמה חשוב ללמד את ערכי הסבלנות ואת היכולת לדחות סיפוקים כבר בגיל צעיר.
אמירת 'לא' לפעוט או ילד אינה משיגה רק מטרה נקודתית וקצרת טווח (כמו אי אכילת ממתק) אלא משמעותית ביותר והכרחית להתפתחותו והצלחתו העתידית של הילד.
כך שלמעשה, כשאתם נותנים מיד לילד את מבוקשו, ייתכן מאוד שאתם דווקא מזיקים לעתידו.
השאלה היא איך מלמדים את הילד את היכולת לחכות בסבלנות ולדחות סיפוקים?

1. שיקוף, תקשורת ועצמאות

אמרו לילד: "שמעתי מה שביקשת. אתפנה עוד כמה דקות ואעזור לך". בנוסף, אם הילד גדול מספיק כדי לעשות את הדברים לבדו, תנו לו את הבחירה ואמרו לו שהוא יכול לחכות לעזרתכם או לעשות את הדבר לבד.

2. היו ברורים ותנו דוגמה אישית

כשאתם מגיבים לבקשה של הילד, שמרו על טון רגוע וחד משמעי והורידו את סימני השאלה. זכרו שאתם מהווים דוגמא אישית עבור הילד, וככל שתראו לו גם סבלנות כשאתם מבקשים ממנו עזרה, ככה יבין גם הוא סבלנות מהי.

3. הפגינו אמפטיה ואל תכעסו

הבינו את הילדים, קשה להם לחכות.
גם לנו לפעמים קשה לחכות כשאנחנו רוצים את שיתוף הפעולה שלהם.
לכן, נסו להיות אמפטיים לקושי שלהם ואל תזלזלו בו.
קודם כל הכילו, כך למשל: "אני מבין שקשה לך להמתין, עוד כמה דקות אני בא לעזור לך".
זכרו שכעס שלכם רק ילמד את הילד ששווה לנדנד.

4. חיזוקים חיוביים ובלי רגשות אשם

יצא שכעסתם על הילד? היו סלחניים כלפי עצמכם, קחו כמה דקות להירגע, נשמו עמוק וחשבו מה באמת חשוב כאן? אם שמתם לב שהילד חיכה בסבלנות אל תשכחו לעודד אותו על כך: "זה עזר לי מאוד שחיכית בסבלנות, הספקתי לסדר ועכשיו אני פנוי לעזור לך".

זכרו, כל למידה היא תהליך שלוקח זמן, אז קצת….סבלנות.